דניאל סדר ג

דניאל סדר ג

פרק ג

ל בֵּאדַ֣יִן מַלְכָּ֗א הַצְלַ֛ח לְשַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֛ךְ וַֽעֲבֵ֥ד נְג֖וֹ בִּמְדִינַ֥ת בָּבֶֽל׃

ל אז המלך גידל לְשַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֛ךְ וַֽעֲבֵ֥ד נְג֖וֹ בִּמְדִינַ֥ת בָּבֶֽל׃

לא נְבֽוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֗א לְֽכָל־עַֽמְמַיָּ֞א אֻמַּיָּ֧א וְלִשָּֽׁנַיָּ֛א דִּֽי־דארין (דָיְרִ֥ין) בְּכָל־אַרְעָ֖א שְׁלָֽמְכ֥וֹן יִשְׂגֵּֽא׃

לא נְבֽוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֗א לְֽכָל־העמים האומות והלשונות אשר גרים בכל הארץ שלומכם ירבה׃

לב אָֽתַיָּא֙ וְתִמְהַיָּ֔א דִּ֚י עֲבַ֣ד עִמִּ֔י אֱלָהָ֖א עליא (עִלָּאָ֑ה) שְׁפַ֥ר קָֽדָמַ֖י לְהַֽחֲוָיָֽה׃

לב האותות והמופתים אשר עשה עִמִּ֔י האל העליון, טוב לפני להגיד׃

לג אָת֨וֹהִי֙ כְּמָ֣ה רַבְרְבִ֔ין וְתִמְה֖וֹהִי כְּמָ֣ה תַקִּיפִ֑ין מַלְכוּתֵהּ֙ מַלְכ֣וּת עָלַ֔ם וְשָׁלְטָנֵ֖הּ עִם־דָּ֥ר וְדָֽר׃

לג אותותיו מה רבו ומופתיו מה חזקו, מלכותו מלכות עולם ושלטונו לדור ודור (עד עולם)׃

פרק ד

א אֲנָ֣ה נְבֽוּכַדְנֶצַּ֗ר שְׁלֵ֤ה הֲוֵית֙ בְּבֵיתִ֔י וְרַעְנַ֖ן בְּהֵֽיכְלִֽי׃

א אני נְבֽוּכַדְנֶצַּ֗ר שלו הייתי בְּבֵיתִ֔י וְרַעְנַ֖ן בְּהֵֽיכְלִֽי׃

ב חֵ֥לֶם חֲזֵ֖ית וִֽידַחֲלִנַּ֑נִי וְהַרְהֹרִין֙ עַֽל־מִשְׁכְּבִ֔י וְחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י יְבַֽהֲלֻנַּֽנִי׃

ב חלום ראיתי ויפחידני, והרהורים על מיטתי ומראות ראשי יבהילו אותי׃

ג וּמִנִּי֙ שִׂ֣ים טְעֵ֔ם לְהַנְעָלָ֣ה קָֽדָמַ֔י לְכֹ֖ל חַכִּימֵ֣י בָבֶ֑ל דִּֽי־פְשַׁ֥ר חֶלְמָ֖א יְהֽוֹדְעֻנַּֽנִי׃

ג וממני ניתן צו להביא לפני לְכֹ֖ל חכמי בָבֶ֑ל ופתרון החלום יגידו לי׃

ד בֵּאדַ֣יִן עללין (עָלִּ֗ין) חַרְטֻמַּיָּא֙ אָֽשְׁפַיָּ֔א כשדיא (כַּשְׂדָּאֵ֖י) וְגָֽזְרַיָּ֑א וְחֶלְמָ֗א אָמַ֤ר אֲנָה֙ קֳדָ֣מֵיה֔וֹן וּפִשְׁרֵ֖הּ לָֽא־מְהוֹדְעִ֥ין לִֽי׃

ד אז באים סוגים של חכמים ומגלי עתידות, והחלום אומר אני לפניהם ופתרונו לא אומרים לי׃

ה וְעַ֣ד אָֽחֳרֵ֡ין עַל֩ קָֽדָמַ֨י דָּֽנִיֵּ֜אל דִּֽי־שְׁמֵ֤הּ בֵּלְטְשַׁאצַּר֙ כְּשֻׁ֣ם אֱלָהִ֔י וְדִ֛י רֽוּחַ־אֱלָהִ֥ין קַדִּישִׁ֖ין בֵּ֑הּ וְחֶלְמָ֖א קָֽדָמ֥וֹהִי אַמְרֵֽת׃

ה עד אשר באחרונה (בסוף) בא לפני דָּֽנִיֵּ֜אל אשר שמו בֵּלְטְשַׁאצַּר֙ כשם אלוהי (שמו של אלוהי בבל היה "בל") ואשר רוח אלוהים קדושים בו, והחלום לפניו אמרתי׃

ו בֵּלְטְשַׁאצַּר֮ רַ֣ב חַרְטֻמַּיָּא֒ דִּ֣י ׀ אֲנָ֣ה יִדְעֵ֗ת דִּ֠י ר֣וּחַ אֱלָהִ֤ין קַדִּישִׁין֙ בָּ֔ךְ וְכָל־ רָ֖ז לָֽא־אָנֵ֣ס לָ֑ךְ חֶזְוֵ֨י חֶלְמִ֧י דִֽי־חֲזֵ֛ית וּפִשְׁרֵ֖הּ אֱמַֽר׃

ו בֵּלְטְשַׁאצַּר֮ שר החכמים (יועצי המלך) אשר אני ידעתי אשר רוח אלוהים קדושים בָּ֔ךְ וְכָל־רָ֖ז לא נעלם ממך, מראה חלומי אשר ראיתי את פתרונו אמור (לי)׃

ז וְחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י עַֽל־מִשְׁכְּבִ֑י חָזֵ֣ה הֲוֵ֔ית וַֽאֲל֥וּ אִילָ֛ן בְּג֥וֹ אַרְעָ֖א וְרוּמֵ֥הּ שַׂגִּֽיא׃

ז ומראות ראשי (חלומותי) עַֽל־מִשְׁכְּבִ֑י רואה הייתי והנה עץ בתוך הארץ וגובהו רב׃

ח רְבָ֥ה אִֽילָנָ֖א וּתְקִ֑ף וְרוּמֵהּ֙ יִמְטֵ֣א לִשְׁמַיָּ֔א וַֽחֲזוֹתֵ֖הּ לְס֥וֹף כָּל־אַרְעָֽא׃

ח גדל העץ והתחזק וגובהו יגיע לשמים והוא נראה עד קצה כל הארץ׃

ט עָפְיֵ֤הּ שַׁפִּיר֙ וְאִנְבֵּ֣הּ שַׂגִּ֔יא וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ תְּחֹת֜וֹהִי תַּטְלֵ֣ל ׀ חֵיוַ֣ת בָּרָ֗א וּבְעַנְפ֨וֹהִי֙ ידרון (יְדוּרָן֙) צִפְּרֵ֣י שְׁמַיָּ֔א וּמִנֵּ֖הּ יִתְּזִ֥ין כָּל־בִּשְׂרָֽא׃

ט נופו יפה ופריו רב וּמָז֨וֹן לכולם בו, תחתיו תשב (בצל) חית השדה ובענפיו יגורו ציפורי השמים וממנו יזון כל בשר׃

י חָזֵ֥ה הֲוֵ֛ית בְּחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י עַֽל־מִשְׁכְּבִ֑י וַֽאֲלוּ֙ עִ֣יר וְקַדִּ֔ישׁ מִן־שְׁמַיָּ֖א נָחִֽת׃

י רואה הייתי במראות ראשי (חלומותיי) עַֽל־מִשְׁכְּבִ֑י והנה מלאך קדוש מן השמים יורד׃

יא קָרֵ֨א בְחַ֜יִל וְכֵ֣ן אָמַ֗ר גֹּ֤דּוּ אִֽילָנָא֙ וְקַצִּ֣צוּ עַנְפ֔וֹהִי אַתַּ֥רוּ עָפְיֵ֖הּ וּבַדַּ֣רוּ אִנְבֵּ֑הּ תְּנֻ֤ד חֵֽיוְתָא֙ מִן־תַּחְתּ֔וֹהִי וְצִפְּרַיָּ֖א מִן־עַנְפֽוֹהִי׃

יא קורא בכוח וכן אומר כרתו העץ וקצצו ענפיו, השירו עליו ופזרו פריו, תנוד החיה מתחתיו והציפורים מענפיו׃

יב בְּרַ֨ם עִקַּ֤ר שָׁרְשׁ֨וֹהִי֙ בְּאַרְעָ֣א שְׁבֻ֔קוּ וּבֶֽאֱסוּר֙ דִּֽי־פַרְזֶ֣ל וּנְחָ֔שׁ בְּדִתְאָ֖א דִּ֣י בָרָ֑א וּבְטַ֤ל שְׁמַיָּא֙ יִצְטַבַּ֔ע וְעִם־חֵֽיוְתָ֥א חֲלָקֵ֖הּ בַּֽעֲשַׂ֥ב אַרְעָֽא׃

יב אך עיקר שורשיו בארץ השאירו, ויקשר בשרשרת של ברזל ונחושת אל דשא השדה ובטל השמים יורטב ועם החיה חלקו בעשב הארץ׃

יג לִבְבֵהּ֙ מִן־אנושא (אֲנָשָׁ֣א) יְשַׁנּ֔וֹן וּלְבַ֥ב חֵיוָ֖ה יִתְיְהִ֣ב לֵ֑הּ וְשִׁבְעָ֥ה עִדָּנִ֖ין יַחְלְפ֥וּן עֲלֽוֹהִי׃

יג לבו מן האדם ישָנו ולב חיה יינתן לו, וְשִׁבְעָ֥ה זמנים (אולי שנים) יעברו עליו׃

יד בִּגְזֵרַ֤ת עִירִין֙ פִּתְגָמָ֔א וּמֵאמַ֥ר קַדִּישִׁ֖ין שְׁאֵֽלְתָ֑א עַד־דִּבְרַ֡ת דִּ֣י יִנְדְּע֣וּן חַ֠יַּיָּא דִּֽי־שַׁלִּ֨יט עליא (עִלָּאָ֜ה) בְּמַלְכ֣וּת אנושא (אֲנָשָׁ֗א) וּלְמַן־דִּ֤י יִצְבֵּא֙ יִתְּנִנַּ֔הּ וּשְׁפַ֥ל אֲנָשִׁ֖ים יְקִ֥ים עליה (עֲלַֽהּ)׃

יד בגזרת מלאכים הדבר ובמאמר קדושים העניין, בעבור אשר ידעו החיים כי שליט העליון במלכות האדם ולמי אשר ירצה יתן אותה ואדם שפל מן האנשים יקים למלך עליה׃

טו דְּנָה֙ חֶלְמָ֣א חֲזֵ֔ית אֲנָ֖ה מַלְכָּ֣א נְבֽוּכַדְנֶצַּ֑ר ואנתה (וְאַ֨נְתְּ) בֵּלְטְשַׁאצַּ֜ר פִּשְׁרֵ֣א ׀ אֱמַ֗ר כָּל־קֳבֵל֙ דִּי כָּל חַכִּימֵי מַלְכוּתִ֗י לָֽא־יָכְלִ֤ין פִּשְׁרָא֙ לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי ואנתה (וְאַ֣נְתְּ) כָּהֵ֔ל דִּ֛י רֽוּחַ־אֱלָהִ֥ין קַדִּישִׁ֖ין בָּֽךְ׃

טו זה החלום ראיתי אני מַלְכָּ֣א נְבֽוּכַדְנֶצַּ֑ר ואתה בֵּלְטְשַׁאצַּ֜ר (דניאל) פתרונו אמור כיון שכל חכמי מַלְכוּתִ֗י לא יכולים את הפתרון להגיד לי, ואתה יכול כי רוח אלוהים קדושים בך׃

טז אֱדַ֨יִן דָּֽנִיֵּ֜אל דִּֽי־שְׁמֵ֣הּ בֵּלְטְשַׁאצַּ֗ר אֶשְׁתּוֹמַם֙ כְּשָׁעָ֣ה חֲדָ֔ה וְרַעְיֹנֹ֖הִי יְבַֽהֲלֻנֵּ֑הּ עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֗ר בֵּלְטְשַׁאצַּר֙ חֶלְמָ֤א וּפִשְׁרֵא֙ אַֽל־יְבַהֲלָ֔ךְ עָנֵ֤ה בֵלְטְשַׁאצַּר֙ וְאָמַ֔ר מָרִ֕אי חֶלְמָ֥א לשנאיך (לְשָֽׂנְאָ֖ךְ) וּפִשְׁרֵ֥הּ לעריך (לְעָרָֽךְ)׃

טז אז דָּֽנִיֵּ֜אל אשר שמו בֵּלְטְשַׁאצַּ֗ר שתק כְּשָׁעָ֣ה אחת ומחשבותיו יבהילו אותו, ענה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֗ר בֵּלְטְשַׁאצַּר֙ החלום ופתרונו אל יבהילו אותך ענה בֵלְטְשַׁאצַּר֙ וְאָמַ֔ר אדוני, החלום לשונאיך ופתרונו לאויביך׃

יז אִֽילָנָא֙ דִּ֣י חֲזַ֔יְתָ דִּ֥י רְבָ֖ה וּתְקִ֑ף וְרוּמֵהּ֙ יִמְטֵ֣א לִשְׁמַיָּ֔א וַֽחֲזוֹתֵ֖הּ לְכָל־אַרְעָֽא׃

יז העץ אשר ראית אשר גדל וחזק, וגובהו יגיע לשמים והוא נראה בכל הארץ׃

יח וְעָפְיֵ֤הּ שַׁפִּיר֙ וְאִנְבֵּ֣הּ שַׂגִּ֔יא וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ תְּחֹת֗וֹהִי תְּדוּר֙ חֵיוַ֣ת בָּרָ֔א וּבְעַנְפ֕וֹהִי יִשְׁכְּנָ֖ן צִפְּרֵ֥י שְׁמַיָּֽא׃

יח ועליו יפים ופריו רב וּמָז֨וֹן לכל בו, תחתיו תשב חית השדה ובענפיו ישכנו ציפורי השמים׃

יט אנתה־ (אַנְתְּ־) ה֣וּא מַלְכָּ֔א דִּ֥י רבית (רְבַ֖ת) וּתְקֵ֑פְתְּ וּרְבוּתָ֤ךְ רְבָת֙ וּמְטָ֣ת לִשְׁמַיָּ֔א וְשָׁלְטָנָ֖ךְ לְס֥וֹף אַרְעָֽא׃

יט אתה הוא המלך אשר גדלת וחזקת, וגדולתך גדלה והגיעה לשמים ושלטונך לקצה הארץ׃

כ וְדִ֣י חֲזָ֣ה מַלְכָּ֡א עִ֣יר וְקַדִּ֣ישׁ נָחִ֣ת ׀ מִן־שְׁמַיָּ֡א וְאָמַר֩ גֹּ֨דּוּ אִֽילָנָ֜א וְחַבְּל֗וּהִי בְּרַ֨ם עִקַּ֤ר שָׁרְשׁ֨וֹהִי֙ בְּאַרְעָ֣א שְׁבֻ֔קוּ וּבֶֽאֱסוּר֙ דִּֽי־פַרְזֶ֣ל וּנְחָ֔שׁ בְּדִתְאָ֖א דִּ֣י בָרָ֑א וּבְטַ֧ל שְׁמַיָּ֣א יִצְטַבַּ֗ע וְעִם־חֵיוַ֤ת בָּרָא֙ חֲלָקֵ֔הּ עַ֛ד דִּֽי־שִׁבְעָ֥ה עִדָּנִ֖ין יַחְלְפ֥וּן עֲלֽוֹהִי׃

כ ואשר ראה המלך מלאך קדוש יורד מן השמים וְאָמַר֩ כרתו העץ והשחיתוהו אך עיקר שורשיו בארץ השאירו ויקשר בשרשרת של ברזל ונחושת אל דשא השדה וּבְטַ֧ל השמים יורטב ועם חית השדה חלקו עַ֛ד ששבעה זמנים (אולי שנים) יעברו עליו׃

כא דְּנָ֥ה פִשְׁרָ֖א מַלְכָּ֑א וּגְזֵרַ֤ת עליא (עִלָּאָה֙) הִ֔יא דִּ֥י מְטָ֖ת עַל־מַרִ֥אי מַלְכָּֽא׃

כא זה הפתרון מַלְכָּ֑א וּגְזֵרַ֤ת העליון הִ֔יא אשר הגיעה על אדוני המלך׃

כב וְלָ֣ךְ טָֽרְדִ֣ין מִן־אֲנָשָׁ֡א וְעִם־חֵיוַ֣ת בָּרָא֩ לֶֽהֱוֵ֨ה מְדֹרָ֜ךְ וְעִשְׂבָּ֥א כְתוֹרִ֣ין ׀ לָ֣ךְ יְטַֽעֲמ֗וּן וּמִטַּ֤ל שְׁמַיָּא֙ לָ֣ךְ מְצַבְּעִ֔ין וְשִׁבְעָ֥ה עִדָּנִ֖ין יַחְלְפ֣וּן עליך (עֲלָ֑ךְ) עַ֣ד דִּֽי־תִנְדַּ֗ע דִּֽי־שַׁלִּ֤יט עליא (עִלָּאָה֙) בְּמַלְכ֣וּת אֲנָשָׁ֔א וּלְמַן־דִּ֥י יִצְבֵּ֖א יִתְּנִנַּֽהּ׃

כב ואותך מגרשים מן האדם ועם חיית השדה יהיה מעונך ועשב כבקר אותך יאכילו ומטל השמים אותך מרטיבים ושבעה זמנים יעברו עליך, עד אשר תדע כי שליט העליון במלכות האדם ולמי אשר ירצה יתן אותה׃

כג וְדִ֣י אֲמַ֗רוּ לְמִשְׁבַּ֞ק עִקַּ֤ר שָׁרְשׁ֨וֹהִי֙ דִּ֣י אִֽילָנָ֔א מַלְכוּתָ֖ךְ לָ֣ךְ קַיָּמָ֑א מִן־דִּ֣י תִנְדַּ֔ע דִּ֥י שַׁלִּטִ֖ן שְׁמַיָּֽא׃

כג ואשר אמרו להשאיר עיקר שורשי העץ, מלכותך לך עומדת, עד אשר תדע כי שליטים השמים׃

כד לָהֵ֣ן מַלְכָּ֗א מִלְכִּי֙ יִשְׁפַּ֣ר עליך (עֲלָ֔ךְ) וחטיך (וַֽחֲטָאָךְ֙) בְּצִדְקָ֣ה פְרֻ֔ק וַעֲוָֽיָתָ֖ךְ בְּמִחַ֣ן עֲנָ֑יִן הֵ֛ן תֶּֽהֱוֵ֥ה אַרְכָ֖ה לִשְׁלֵֽוְתָֽךְ׃

כד לכן מַלְכָּ֗א עצתי תיטב בעיניך וחטאיך בצדקה פדה ועוונותיך בחנינת עיניים, אולי תהיה שהות לשלוותך (לפני בוא הרעה)׃

כה כֹּ֣לָּא מְּטָ֔א עַל־נְבֽוּכַדְנֶצַּ֖ר מַלְכָּֽא׃

כה הכל הגיע עַל־נְבֽוּכַדְנֶצַּ֖ר מַלְכָּֽא׃

כו לִקְצָ֥ת יַרְחִ֖ין תְּרֵֽי־עֲשַׂ֑ר עַל־הֵיכַ֧ל מַלְכוּתָ֛א דִּ֥י בָבֶ֖ל מְהַלֵּ֥ךְ הֲוָֽה׃

כו בסוף חודשים שנים עשר, עַל־ארמון המלכות של בָבֶ֖ל מְהַלֵּ֥ךְ היה׃

כז עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֔ר הֲלָ֥א דָא‍־הִ֖יא בָּבֶ֣ל רַבְּתָ֑א דִּֽי־אֲנָ֤ה בֱנַיְתַהּ֙ לְבֵ֣ית מַלְכ֔וּ בִּתְקַ֥ף חִסְנִ֖י וְלִיקָ֥ר הַדְרִֽי׃

כז עונה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֔ר הלוא זאת־הִ֖יא בָּבֶ֣ל הגדולה אשר אני בניתיה לְבֵ֣ית מלכות בחוזק כוחי ולכבוד תפארתי׃

כח ע֗וֹד מִלְּתָא֙ בְּפֻ֣ם מַלְכָּ֔א קָ֖ל מִן־שְׁמַיָּ֣א נְפַ֑ל לָ֤ךְ אָֽמְרִין֙ נְבֽוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֔א מַלְכוּתָ֖א עֲדָ֥ת מִנָּֽךְ׃

כח ע֗וֹד הדבר בפי המלך קול מן השמים ירד, לך אומרים נְבֽוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֔א המלכות עברה ממך׃

כט וּמִן־אֲנָשָׁא֩ לָ֨ךְ טָֽרְדִ֜ין וְֽעִם־חֵיוַ֧ת בָּרָ֣א מְדֹרָ֗ךְ עִשְׂבָּ֤א כְתוֹרִין֙ לָ֣ךְ יְטַֽעֲמ֔וּן וְשִׁבְעָ֥ה עִדָּנִ֖ין יַחְלְפ֣וּן עליך (עֲלָ֑ךְ) עַ֣ד דִּֽי־תִנְדַּ֗ע דִּֽי־שַׁלִּ֤יט עליא (עִלָּאָה֙) בְּמַלְכ֣וּת אֲנָשָׁ֔א וּלְמַן־דִּ֥י יִצְבֵּ֖א יִתְּנִנַּֽהּ׃

כט ומן האדם אותך מגרשים ועם חית השדה מעונך עשב כבקר אותך יאכילו וְשִׁבְעָ֥ה זמנים יעברו עליך, עַ֣ד אשר תדע כי שליט העליון במלכות האדם ולמי אשר ירצה יתן אותה׃

ל בַּהּ־שַֽׁעֲתָ֗א מִלְּתָא֮ סָ֣פַת עַל־נְבֽוּכַדְנֶצַּר֒ וּמִן־אֲנָשָׁ֣א טְרִ֔יד וְעִשְׂבָּ֤א כְתוֹרִין֙ יֵאכֻ֔ל וּמִטַּ֥ל שְׁמַיָּ֖א גִּשְׁמֵ֣הּ יִצְטַבַּ֑ע עַ֣ד דִּ֥י שַׂעְרֵ֛הּ כְּנִשְׁרִ֥ין רְבָ֖ה וְטִפְר֥וֹהִי כְצִפְּרִֽין׃

ל באותה שעה הדבר הגיע (שהשתבשה דעתו) עַל־נְבֽוּכַדְנֶצַּר֒ ומן האדם גורש ועשב כבקר יאכל ומטל השמים גופו יורטב עד אשר שערו כנשרים גדל וציפורניו כציפורים׃

לא וְלִקְצָ֣ת יֽוֹמַיָּא֩ אֲנָ֨ה נְבֽוּכַדְנֶצַּ֜ר עַיְנַ֣י ׀ לִשְׁמַיָּ֣א נִטְלֵ֗ת וּמַנְדְּעִי֙ עֲלַ֣י יְת֔וּב ולעליא (וּלְעִלָּאָה֙) בָּֽרְכֵ֔ת וּלְחַ֥י עָֽלְמָ֖א שַׁבְּחֵ֣ת וְהַדְּרֵ֑ת דִּ֤י שָׁלְטָנֵהּ֙ שָׁלְטָ֣ן עָלַ֔ם וּמַלְכוּתֵ֖הּ עִם־דָּ֥ר וְדָֽר׃

לא ובסוף הימים (שעברו שבע שנים) אני נְבֽוּכַדְנֶצַּ֜ר עיני לשמים נשאתי ודעתי אלי חזרה ואת העליון ברכתי ואת חי העולם (כינוי לה') שבחתי והדרתי, אשר שלטונו שלטון עולם ומלכותו לדור ודור (עד עולם)׃

לב וְכָל־דארי (דָּֽיְרֵ֤י) אַרְעָא֙ כְּלָ֣ה חֲשִׁיבִ֔ין וּֽכְמִצְבְּיֵ֗הּ עָבֵד֙ בְּחֵ֣יל שְׁמַיָּ֔א ודארי (וְדָֽיְרֵ֖י) אַרְעָ֑א וְלָ֤א אִיתַי֙ דִּֽי־יְמַחֵ֣א בִידֵ֔הּ וְיֵ֥אמַר לֵ֖הּ מָ֥ה עֲבַֽדְתְּ׃

לב וכל הגרים בארץ כאין נחשבים וכרצונו עושה בצבא השמים והגרים בארץ, ולא קיים מי שימחה בידו (שיתנגד לו) ויאמר לו מה עשית׃

לג בֵּהּ־זִמְנָ֞א מַנְדְּעִ֣י ׀ יְת֣וּב עֲלַ֗י וְלִיקַ֨ר מַלְכוּתִ֜י הַדְרִ֤י וְזִיוִי֙ יְת֣וּב עֲלַ֔י וְלִ֕י הַדָּֽבְרַ֥י וְרַבְרְבָנַ֖י יְבַע֑וֹן וְעַל־מַלְכוּתִ֣י הָתְקְנַ֔ת וּרְב֥וּ יַתִּירָ֖ה ה֥וּסְפַת לִֽי׃

לג באותו זמן דעתי שבה אלי ולכבוד מלכותי חזרתי וההוד שלי חזר אלי ואותי יועצי ושרי יבקשו (שאחזור למלוך), וְעַל־מַלְכוּתִ֣י הוקמתי וגדולה רבה נוספה לי׃

לד כְּעַ֞ן אֲנָ֣ה נְבֻֽכַדְנֶצַּ֗ר מְשַׁבַּ֨ח וּמְרוֹמֵ֤ם וּמְהַדַּר֙ לְמֶ֣לֶךְ שְׁמַיָּ֔א דִּ֤י כָל־מַֽעֲבָד֨וֹהִי֙ קְשֹׁ֔ט וְאֹֽרְחָתֵ֖הּ דִּ֑ין וְדִי֙ מַהְלְכִ֣ין בְּגֵוָ֔ה יָכִ֖ל לְהַשְׁפָּלָֽה׃

לד עתה אני נְבֻֽכַדְנֶצַּ֗ר מְשַׁבַּ֨ח וּמְרוֹמֵ֤ם וּמְהַדַּר֙ לְמֶ֣לֶךְ השמים אשר כל מעשיו אמת ודרכיו משפט, ואת המהלכים בגאווה יכול להשפיל׃

פרק ה

א בֵּלְשַׁאצַּ֣ר מַלְכָּ֗א עֲבַד֙ לְחֶ֣ם רַ֔ב לְרַבְרְבָנ֖וֹהִי אֲלַ֑ף וְלָֽקֳבֵ֥ל אַלְפָּ֖א חַמְרָ֥א שָׁתֵֽה׃

א בֵּלְשַׁאצַּ֣ר מַלְכָּ֗א עשה משתה גדול לאלף גדוליו, ומול האלף (יחד איתם) יין שתה׃

ב בֵּלְשַׁאצַּ֞ר אֲמַ֣ר ׀ בִּטְעֵ֣ם חַמְרָ֗א לְהַיְתָיָה֙ לְמָאנֵי֙ דַּֽהֲבָ֣א וְכַסְפָּ֔א דִּ֤י הַנְפֵּק֙ נְבֽוּכַדְנֶצַּ֣ר אֲב֔וּהִי מִן־הֵֽיכְלָ֖א דִּ֣י בִירֽוּשְׁלֶ֑ם וְיִשְׁתּ֣וֹן בְּה֗וֹן מַלְכָּא֙ וְרַבְרְבָנ֔וֹהִי שֵֽׁגְלָתֵ֖הּ וּלְחֵֽנָתֵֽהּ׃

ב בֵּלְשַׁאצַּ֞ר אֲמַ֣ר בהשפעת היין להביא את כלי הזהב והכסף אשר הוציא נְבֽוּכַדְנֶצַּ֣ר אביו מן ההיכל אשר בירושלים, וישתו בהם המלך וגדוליו נשיו ופילגשיו׃

ג בֵּאדַ֗יִן הַיְתִיו֙ מָאנֵ֣י דַֽהֲבָ֔א דִּ֣י הַנְפִּ֗קוּ מִן־הֵ֥יכְלָ֛א דִּֽי־בֵ֥ית אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירֽוּשְׁלֶ֑ם וְאִשְׁתִּ֣יו בְּה֗וֹן מַלְכָּא֙ וְרַבְרְבָנ֔וֹהִי שֵֽׁגְלָתֵ֖הּ וּלְחֵֽנָתֵֽהּ׃

ג אז הביאו כלי הזהב אשר הוציאו מן היכל בית האלוהים אשר בִירֽוּשְׁלֶ֑ם ושתו בהם המלך וגדוליו נשיו ופילגשיו׃

ד אִשְׁתִּ֖יו חַמְרָ֑א וְ֠שַׁבַּחוּ לֵֽאלָהֵ֞י דַּֽהֲבָ֧א וְכַסְפָּ֛א נְחָשָׁ֥א פַרְזְלָ֖א אָעָ֥א וְאַבְנָֽא׃

ד שתו את היין, ושבחו את אלוהי הזהב והכסף הנחושת הברזל העץ והאבן׃

ה בַּהּ־שַֽׁעֲתָ֗ה נפקו (נְפַ֨קָה֙) אֶצְבְּעָן֙ דִּ֣י יַד־אֱנָ֔שׁ וְכָֽתְבָן֙ לָֽקֳבֵ֣ל נֶבְרַשְׁתָּ֔א עַל־גִּירָ֕א דִּֽי־כְתַ֥ל הֵֽיכְלָ֖א דִּ֣י מַלְכָּ֑א וּמַלְכָּ֣א חָזֵ֔ה פַּ֥ס יְדָ֖א דִּ֥י כָֽתְבָֽה׃

ה באותה שעה יצאו אצבעות יד אדם וכתובות מול המנורה על סיד כותל ההיכל אשר למלך, והמלך רואה כף יד שכותבת׃

ו אֱדַ֤יִן מַלְכָּא֙ זִי֣וֹהִי שְׁנ֔וֹהִי וְרַעְיֹנֹ֖הִי יְבַֽהֲלוּנֵּ֑הּ וְקִטְרֵ֤י חַרְצֵהּ֙ מִשְׁתָּרַ֔יִן וְאַ֨רְכֻבָּתֵ֔הּ דָּ֥א לְדָ֖א נָֽקְשָֽׁן׃

ו אז מַלְכָּא֙ הודו השתנה (החוויר) ומחשבותיו יבהילו אותו, וחגורת מותניו השתחררה וברכיו זו לזו מקישות׃

ז קָרֵ֤א מַלְכָּא֙ בְּחַ֔יִל לְהֶֽעָלָה֙ לְאָ֣שְׁפַיָּ֔א כשדיא (כַּשְׂדָּאֵ֖י) וְגָֽזְרַיָּ֑א עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֣ר ׀ לְחַכִּימֵ֣י בָבֶ֗ל דִּ֣י כָל־אֱ֠נָשׁ דִּֽי־יִקְרֵ֞ה כְּתָבָ֣ה דְנָ֗ה וּפִשְׁרֵהּ֙ יְחַוִּנַּ֔נִי אַרְגְּוָנָ֣א יִלְבַּ֗שׁ והמנוכא (וְהַֽמְנִיכָ֤א) דִֽי־דַהֲבָא֙ עַֽל־צַוְּארֵ֔הּ וְתַלְתִּ֥י בְמַלְכוּתָ֖א יִשְׁלַֽט׃

ז קורא המלך בכוח להביא סוגים של מכשפים ומגלי עתידות, ענה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֣ר לחכמי בָבֶ֗ל אשר כל איש אשר יקרא הכתב הזה ומשמעותו יודיעני, ארגמן יִלְבַּ֗שׁ ושרשרת זהב על צווארו ובשליש מן המלכות ישלוט׃

ח אֱדַ֨יִן֙ עללין (עָֽלִּ֔ין) כֹּ֖ל חַכִּימֵ֣י מַלְכָּ֑א וְלָֽא־כָהֲלִ֤ין כְּתָבָא֙ לְמִקְרֵ֔א ופשרא (וּפִשְׁרֵ֖הּ) לְהֽוֹדָעָ֥ה לְמַלְכָּֽא׃

ח אז באים כֹּ֖ל חכמי מַלְכָּ֑א ולא יכולים את הכתב לקרוא ומשמעותו להגיד למלך׃

ט אֱ֠דַיִן מַלְכָּ֤א בֵלְשַׁאצַּר֙ שַׂגִּ֣יא מִתְבָּהַ֔ל וְזִי֖וֹהִי שָׁנַ֣יִן עֲל֑וֹהִי וְרַבְרְבָנ֖וֹהִי מִֽשְׁתַּבְּשִֽׁין׃

ט אז מַלְכָּ֤א בֵלְשַׁאצַּר֙ מאוד נבהל והודו השתנה עליו (החוויר), וגדוליו (שריו) מבולבלים׃

י מַלְכְּתָ֕א לָֽקֳבֵ֨ל מִלֵּ֤י מַלְכָּא֙ וְרַבְרְבָנ֔וֹהִי לְבֵ֥ית מִשְׁתְּיָ֖א עללת (עַלַּ֑ת) עֲנָ֨ת מַלְכְּתָ֜א וַֽאֲמֶ֗רֶת מַלְכָּא֙ לְעָֽלְמִ֣ין חֱיִ֔י אַֽל־יְבַהֲלוּךְ֙ רַעְיוֹנָ֔ךְ וזיויך (וְזִיוָ֖ךְ) אַל־יִשְׁתַּנּֽוֹ׃

י אֶם המלך בעקבות דברי המלך וגדוליו לבית המשתה באה, עונה אם המלך ואומרת מַלְכָּא֙ לעולמים יחיה אַֽל־יְבַהֲלוּךְ֙ מחשבותיך והודך אל ישתנה (אל תחוויר)׃

יא אִיתַ֨י גְּבַ֜ר בְּמַלְכוּתָ֗ךְ דִּ֠י ר֣וּחַ אֱלָהִ֣ין קַדִּישִׁין֮ בֵּהּ֒ וּבְיוֹמֵ֣י אֲב֗וּךְ נַֽהִיר֧וּ וְשָׂכְלְתָנ֛וּ וְחָכְמָ֥ה כְּחָכְמַת־אֱלָהִ֖ין הִשְׁתְּכַ֣חַת בֵּ֑הּ וּמַלְכָּ֤א נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙ אֲב֔וּךְ רַ֧ב חַרְטֻמִּ֣ין אָֽשְׁפִ֗ין כַּשְׂדָּאִין֙ גָּֽזְרִ֔ין הֲקִימֵ֖הּ אֲב֥וּךְ מַלְכָּֽא׃

יא יש איש בְּמַלְכוּתָ֗ךְ אשר ר֣וּחַ אלוהים קדושים בו ובימי אביך אורה (ראיה בהירה) ותבונה וְחָכְמָ֥ה כְּחָכְמַת־אלוהים נמצאה בו, וּמַלְכָּ֤א נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙ אביך, שר כל המכשפים השונים מינה אותו אביך המלך׃