דניאל סדר ד

דניאל סדר ד

פרק ה

יב כָּל־קֳבֵ֡ל דִּ֣י ר֣וּחַ ׀ יַתִּירָ֡ה וּמַנְדַּ֡ע וְשָׂכְלְתָנ֡וּ מְפַשַּׁ֣ר חֶלְמִין֩ וְֽאַֽחֲוָיַ֨ת אֲחִידָ֜ן וּמְשָׁרֵ֣א קִטְרִ֗ין הִשְׁתְּכַ֤חַת בֵּהּ֙ בְּדָ֣נִיֵּ֔אל דִּֽי־מַלְכָּ֥א שָׂם־שְׁמֵ֖הּ בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר כְּעַ֛ן דָּֽנִיֵּ֥אל יִתְקְרֵ֖י וּפִשְׁרָ֥ה יְהַֽחֲוֵֽה׃

יב כיוון שרוח מרובה (נבואה) וידע ותבונה פותר חלומות ומגיד חידות פותר דברים סבוכים נמצאו בו בְּדָ֣נִיֵּ֔אל אשר המלך שָׂם־שמו בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר עתה דָּֽנִיֵּ֥אל יִקָּרֵא ואת הפתרון יודיע׃

יג בֵּאדַ֨יִן֙ דָּֽנִיֵּ֔אל הֻעַ֖ל קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֣ר לְדָֽנִיֵּ֗אל אנתה‍־ (אַנְתְּ־) ה֤וּא דָֽנִיֵּאל֙ דִּֽי־מִן־בְּנֵ֤י גָֽלוּתָא֙ דִּ֣י יְה֔וּד דִּ֥י הַיְתִ֛י מַלְכָּ֥א אַ֖בִי מִן־יְהֽוּד׃

יג אז דָּֽנִיֵּ֔אל הובא לפני המלך, ענה המלך וְאָמַ֣ר לְדָֽנִיֵּ֗אל אתה ה֤וּא דָֽנִיֵּאל֙ אשר מבני גלות יהודה אשר הביא המלך אבי מיהודה׃

יד וְשִׁמְעֵ֣ת עליך (עֲלָ֔ךְ) דִּ֛י ר֥וּחַ אֱלָהִ֖ין בָּ֑ךְ וְנַֽהִיר֧וּ וְשָׂכְלְתָנ֛וּ וְחָכְמָ֥ה יַתִּירָ֖ה הִשְׁתְּכַ֥חַת בָּֽךְ׃

יד ושמעתי עליך כי רוח אלוהים בָּ֑ךְ ואורה (ראייה ברורה) ותבונה וְחָכְמָ֥ה מרובה נמצאה בָּֽךְ׃

טו וּכְעַ֞ן הֻעַ֣לּוּ קָֽדָמַ֗י חַכִּֽימַיָּא֙ אָֽשְׁפַיָּ֔א דִּֽי־כְתָבָ֤ה דְנָה֙ יִקְר֔וֹן וּפִשְׁרֵ֖הּ לְהוֹדָֽעֻתַ֑נִי וְלָֽא־כָהֲלִ֥ין פְּשַֽׁר־מִלְּתָ֖א לְהַֽחֲוָיָֽה׃

טו ועתה הובאו לפני חכמים מכשפים אשר כתב זה יקראו ופתרונו להגיד לי, ולא יכולים פתרון הדבר להגיד׃

טז וַֽאֲנָה֙ שִׁמְעֵ֣ת עליך (עֲלָ֔ךְ) דִּֽי־תוכל (תִכּ֥וּל) פִּשְׁרִ֛ין לְמִפְשַׁ֖ר וְקִטְרִ֣ין לְמִשְׁרֵ֑א כְּעַ֡ן הֵן֩ תוכל (תִּכּ֨וּל) כְּתָבָ֜א לְמִקְרֵ֗א וּפִשְׁרֵהּ֙ לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי אַרְגְּוָנָ֣א תִלְבַּ֗שׁ והמונכא (וְהַֽמְנִיכָ֤א) דִֽי־דַהֲבָא֙ עַֽל־צַוְּארָ֔ךְ וְתַלְתָּ֥א בְמַלְכוּתָ֖א תִּשְׁלַֽט׃

טז ואני שמעתי עליך כי תוכל פתרונות לפתור וקשרים להתיר, עתה אם תוכל את הכתב לקרוא ופתרונו להגיד לי ארגמן תִלְבַּ֗שׁ ושרשרת זהב עַֽל־צַוְּארָ֔ךְ ובשליש מן המלכות תשלוט׃

יז בֵּאדַ֜יִן עָנֵ֣ה דָֽנִיֵּ֗אל וְאָמַר֙ קֳדָ֣ם מַלְכָּ֔א מַתְּנָתָךְ֙ לָ֣ךְ לֶֽהֶוְיָ֔ן וּנְבָ֥זְבְּיָתָ֖ךְ לְאָֽחֳרָ֣ן הַ֑ב בְּרַ֗ם כְּתָבָא֙ אֶקְרֵ֣א לְמַלְכָּ֔א וּפִשְׁרָ֖א אֲהֽוֹדְעִנֵּֽהּ׃

יז אז עונה דָֽנִיֵּ֗אל וְאָמַר֙ לפני מַלְכָּ֔א מתנותיך לך תהיינה וכספך לאחר תן, אך הכתב אֶקְרֵ֣א לְמַלְכָּ֔א והפתרון אומר לו׃

יח אנתה (אַ֖נְתְּ) מַלְכָּ֑א אֱלָהָא֙ עליא (עִלָּאָ֔ה) מַלְכוּתָ֤א וּרְבוּתָא֙ וִֽיקָרָ֣א וְהַדְרָ֔א יְהַ֖ב לִנְבֻֽכַדְנֶצַּ֥ר אֲבֽוּךְ׃

יח אתה המלך, האל העליון מלכות וגדולה וכבוד והדר נתן לִנְבֻֽכַדְנֶצַּ֥ר אביך׃

יט וּמִן־רְבוּתָא֙ דִּ֣י יְהַב־לֵ֔הּ כֹּ֣ל עַֽמְמַיָּ֗א אֻמַּיָּא֙ וְלִשָּׁ֣נַיָּ֔א הֲו֛וֹ זאעין (זָֽיְעִ֥ין) וְדָֽחֲלִ֖ין מִן־קֳדָמ֑וֹהִי דִּֽי־הֲוָ֨א צָבֵ֜א הֲוָ֣ה קָטֵ֗ל וְדִֽי־הֲוָ֤ה צָבֵא֙ הֲוָ֣ה מַחֵ֔א וְדִֽי־הֲוָ֤ה צָבֵא֙ הֲוָ֣ה מָרִ֔ים וְדִֽי־הֲוָ֥א צָבֵ֖א הֲוָ֥א מַשְׁפִּֽל׃

יט ומהגדולה אשר נתן לו כֹּ֣ל העמים, האומות והלשונות היו חרדים ויראים מלפניו, את אשר היה רוצה היה הורג ואת אשר היה רוצה היה מחיה ואת אשר היה רוצה היה מָרִ֔ים ואת אשר היה רוצה היה מַשְׁפִּֽל׃

כ וּכְדִי֙ רִ֣ם לִבְבֵ֔הּ וְרוּחֵ֖הּ תִּֽקְפַ֣ת לַֽהֲזָדָ֑ה הָנְחַת֙ מִן־כָּרְסֵ֣א מַלְכוּתֵ֔הּ וִֽיקָרָ֖ה הֶעְדִּ֥יו מִנֵּֽהּ׃

כ וכאשר גבה לבבו ורוחו חזקה להרע, הורד מכיסא מלכותו ואת הכבוד העבירו ממנו׃

כא וּמִן־בְּנֵי֩ אֲנָשָׁ֨א טְרִ֜יד וְלִבְבֵ֣הּ ׀ עִם־חֵֽיוְתָ֣א שוי (שַׁוִּ֗יו) וְעִם־עֲרָֽדַיָּא֙ מְדֹרֵ֔הּ עִשְׂבָּ֤א כְתוֹרִין֙ יְטַ֣עֲמוּנֵּ֔הּ וּמִטַּ֥ל שְׁמַיָּ֖א גִּשְׁמֵ֣הּ יִצְטַבַּ֑ע עַ֣ד דִּֽי־יְדַ֗ע דִּֽי־שַׁלִּ֞יט אֱלָהָ֤א עליא (עִלָּאָה֙) בְּמַלְכ֣וּת אֲנָשָׁ֔א וּלְמַן־דִּ֥י יִצְבֵּ֖א יְהָקֵ֥ים עליה (עֲלַֽהּ)׃

כא ומן בני האדם גורש וליבו עם החיות הושם ועם הערודים (סוג של חמור) מעונו עשב כבקר יאכילוהו ומטל השמים גופו יירטב, עד אשר ידע כי שליט האל העליון בְּמַלְכ֣וּת האדם ואת אשר ירצה יקים עליה׃

כב ואנתה (וְאַ֤נְתְּ) בְּרֵהּ֙ בֵּלְשַׁאצַּ֔ר לָ֥א הַשְׁפֵּ֖לְתְּ לִבְבָ֑ךְ כָּל־קֳבֵ֕ל דִּ֥י כָל־דְּנָ֖ה יְדַֽעְתָּ׃

כב ואתה בנו בֵּלְשַׁאצַּ֔ר לָ֥א השפלת לבבך, למרות שכל זאת ידעת׃

כג וְעַ֣ל מָרֵֽא־שְׁמַיָּ֣א ׀ הִתְרוֹמַ֡מְתָּ וּלְמָֽאנַיָּ֨א דִֽי־בַיְתֵ֜הּ הַיְתִ֣יו קדמיך (קָֽדָמָ֗ךְ) ואנתה (וְאַ֨נְתְּ) ורברבניך (וְרַבְרְבָנָ֜ךְ) שֵֽׁגְלָתָ֣ךְ וּלְחֵֽנָתָךְ֮ חַמְרָא֮ שָׁתַ֣יִן בְּהוֹן֒ וְלֵֽאלָהֵ֣י כַסְפָּֽא־וְ֠דַהֲבָא נְחָשָׁ֨א פַרְזְלָ֜א אָעָ֣א וְאַבְנָ֗א דִּ֠י לָֽא־חָזַ֧יִן וְלָֽא־שָׁמְעִ֛ין וְלָ֥א יָֽדְעִ֖ין שַׁבַּ֑חְתָּ וְלֵֽאלָהָ֞א דִּֽי־נִשְׁמְתָ֥ךְ בִּידֵ֛הּ וְכָל־אֹֽרְחָתָ֥ךְ לֵ֖הּ לָ֥א הַדַּֽרְתָּ׃

כג ועל אדוני השמים הִתְרוֹמַ֡מְתָּ ואת כלי ביתו הביאו לפניך ואתה ושריך נשיך ופילגשיך יין שותים בהם ולאלוהי הכסף והזהב הנחושת הברזל העץ והאבן אשר לא רואים וְלָֽא־שומעים וְלָ֥א יודעים שיבחת, ואת האל אשר נשמתך בידו וכל דרכיך לו לא כבדת׃

כד בֵּאדַ֨יִן֙ מִן־קֳדָמ֔וֹהִי שְׁלִ֖יחַ פַּסָּ֣א דִֽי־יְדָ֑א וּכְתָבָ֥א דְנָ֖ה רְשִֽׁים׃

כד אז מלפניו נשלחה כף היד, והכתב הזה נרשם׃

כה וּדְנָ֥ה כְתָבָ֖א דִּ֣י רְשִׁ֑ים מְנֵ֥א מְנֵ֖א תְּקֵ֥ל וּפַרְסִֽין׃

כה וזה הכתב אשר נרשם, מְנֵ֥א מְנֵ֖א תְּקֵ֥ל וּפַרְסִֽין׃

כו דְּנָ֖ה פְּשַֽׁר־מִלְּתָ֑א מְנֵ֕א מְנָֽה־אֱלָהָ֥א מַלְכוּתָ֖ךְ וְהַשְׁלְמַֽהּ׃

כו זה פתרון הדבר, מְנֵ֕א – ספר האלוהים את תקופת מלכותך והשלים אותה׃

כז תְּקֵ֑ל תְּקִ֥ילְתָּ בְמֹֽאזַנְיָ֖א וְהִשְׁתְּכַ֥חַתְּ חַסִּֽיר׃

כז תְּקֵ֑ל – נשקלת במאזנים ונמצאת חסר׃

כח פְּרֵ֑ס פְּרִיסַת֙ מַלְכוּתָ֔ךְ וִֽיהִיבַ֖ת לְמָדַ֥י וּפָרָֽס׃

כח פְּרֵ֑ס – נשברה מלכותך וניתנה לְמָדַ֥י וּפָרָֽס׃

כט בֵּאדַ֣יִן ׀ אֲמַ֣ר בֵּלְשַׁאצַּ֗ר וְהַלְבִּ֤שׁוּ לְדָֽנִיֵּאל֙ אַרְגְּוָנָ֔א והמנוכא (וְהַֽמְנִיכָ֥א) דִֽי־דַהֲבָ֖א עַֽל־צַוְּארֵ֑הּ וְהַכְרִ֣זֽוּ עֲל֔וֹהִי דִּֽי־לֶהֱוֵ֥א שַׁלִּ֛יט תַּלְתָּ֖א בְּמַלְכוּתָֽא׃

כט אז אֲמַ֣ר בֵּלְשַׁאצַּ֗ר וְהַלְבִּ֤שׁוּ לְדָֽנִיֵּאל֙ ארגמן ושרשרת זהב על צווארו, והכריזו עליו כי יהיה שליט על שליש מן המלכות׃

ל בֵּ֚הּ בְּלֵ֣ילְיָ֔א קְטִ֕יל בֵּלְאשַׁצַּ֖ר מַלְכָּ֥א כשדיא (כַשְׂדָּאָֽה)׃

ל בו בלילה נהרג בֵּלְאשַׁצַּ֖ר המלך הכשדי׃

פרק ו

א וְדָֽרְיָ֨וֶשׁ֙ מדיא (מָֽדָאָ֔ה) קַבֵּ֖ל מַלְכוּתָ֑א כְּבַ֥ר שְׁנִ֖ין שִׁתִּ֥ין וְתַרְתֵּֽין׃

א וְדָֽרְיָ֨וֶשׁ֙ המדי (מארץ מדי קיבל את המלכות, והוא כבן שנים שישים ושתים׃

ב שְׁפַר֙ קֳדָ֣ם דָּֽרְיָ֔וֶשׁ וַֽהֲקִים֙ עַל־מַלְכוּתָ֔א לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֖א מְאָ֣ה וְעֶשְׂרִ֑ין דִּ֥י לֶֽהֱו֖‍ֹן בְּכָל־מַלְכוּתָֽא׃

ב טוב היה בעיני דריוש והקים על המלכות מנהלי מחוזות מאה ועשרים, אשר יהיו בכל המלכות׃

ג וְעֵ֤לָּא מִנְּהוֹן֙ סָֽרְכִ֣ין תְּלָתָ֔ה דִּ֥י דָֽנִיֵּ֖אל חַֽד־מִנְּה֑וֹן דִּֽי־לֶהֱו֞‍ֹן אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֣א אִלֵּ֗ין יָֽהֲבִ֤ין לְהוֹן֙ טַעְמָ֔א וּמַלְכָּ֖א לָֽא־לֶהֱוֵ֥א נָזִֽק׃

ג ולמעלה מהם שרים שלושה אשר דניאל אחד מהם, אשר יהיו מנהלי המחוזות האלה נותנים להם דין וחשבון והמלך לא יהיה מוטרד׃

ד אֱדַ֨יִן֙ דָּֽנִיֵּ֣אל דְּנָ֔ה הֲוָ֣א מִתְנַצַּ֔ח עַל־סָֽרְכַיָּ֖א וַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֑א כָּל־קֳבֵ֗ל דִּ֣י ר֤וּחַ יַתִּירָא֙ בֵּ֔הּ וּמַלְכָּ֣א עֲשִׁ֔ית לַהֲקָֽמוּתֵ֖הּ עַל־כָּל־מַלְכוּתָֽא׃

ד אז דָּֽנִיֵּ֣אל הזה היה מתגבר עַל־השרים ומנהלי המחוזות, כיוון שרוח מרובה בו (נבואה) והמלך חשב להקימו עַל־כָּל־הממלכות׃

ה אֱדַ֨יִן סָֽרְכַיָּ֜א וַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֗א הֲו֨וֹ בָעַ֧יִן עִלָּ֛ה לְהַשְׁכָּחָ֥ה לְדָֽנִיֵּ֖אל מִצַּ֣ד מַלְכוּתָ֑א וְכָל־עִלָּ֨ה וּשְׁחִיתָ֜ה לָֽא־יָכְלִ֣ין לְהַשְׁכָּחָ֗ה כָּל־קֳבֵל֙ דִּֽי־מְהֵימַ֣ן ה֔וּא וְכָל־שָׁלוּ֙ וּשְׁחִיתָ֔ה לָ֥א הִשְׁתְּכַ֖חַת עֲלֽוֹהִי׃

ה אז השרים ומנהלי המחוזות היו מחפשים עלילה (דבר רע) למצוא בדניאל בענייני המלכות, וְכָל־עלילה ודבר מושחת (פשע) לָֽא־יכולים למצוא כיוון שנאמן ה֔וּא וְכָל־טעות ודבר מושחת לא נמצאה עליו׃

ו אֱ֠דַיִן גֻּבְרַיָּ֤א אִלֵּךְ֙ אָֽמְרִ֔ין דִּ֣י לָ֧א נְהַשְׁכַּ֛ח לְדָֽנִיֵּ֥אל דְּנָ֖ה כָּל־עִלָּ֑ה לָהֵ֕ן הַשְׁכַּ֥חְנָֽא עֲל֖וֹהִי בְּדָ֥ת אֱלָהֵֽהּ׃

ו אז האנשים ההם אמרו כי לא נמצא לְדָֽנִיֵּ֥אל הזה כָּל־עלילה, אך נמצא עליו (עלילה) בדת אלוהיו׃

ז אֱ֠דַיִן סָֽרְכַיָּ֤א וַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא֙ אִלֵּ֔ן הַרְגִּ֖שׁוּ עַל־מַלְכָּ֑א וְכֵן֙ אָֽמְרִ֣ין לֵ֔הּ דָּֽרְיָ֥וֶשׁ מַלְכָּ֖א לְעָֽלְמִ֥ין חֱיִֽי׃

ז אז השרים ומנהלי המחוזות האלו רגשו (התאספו בהתרגשות) עַל־מַלְכָּ֑א וכן אומרים לו דָּֽרְיָ֥וֶשׁ מַלְכָּ֖א לעולמים חיה׃

ח אִתְיָעַ֜טוּ כֹּ֣ל ׀ סָֽרְכֵ֣י מַלְכוּתָ֗א סִגְנַיָּ֤א וַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא֙ הַדָּֽבְרַיָּ֣א וּפַֽחֲוָתָ֔א לְקַיָּמָ֤ה קְיָם֙ מַלְכָּ֔א וּלְתַקָּפָ֖ה אֱסָ֑ר דִּ֣י כָל־דִּֽי־יִבְעֵ֣א בָ֠עוּ מִן־כָּל־אֱלָ֨הּ וֶֽאֱנָ֜שׁ עַד־יוֹמִ֣ין תְּלָתִ֗ין לָהֵן֙ מִנָּ֣ךְ מַלְכָּ֔א יִתְרְמֵ֕א לְגֹ֖ב אַרְיָֽוָתָֽא׃

ח התייעצו כל שרי המלכות שרי הצבא ומנהלי המחוזות היועצים וראשי המדינות לחזק מעמד המלך ולחזק איסור (להוציא חוק חמור), כי כל איש אשר יבקש בקשה מכל אל ואדם עד ימים שלושים (במשך שלושים יום) מלבד ממך המלך, יושלך אל בור האריות׃

ט כְּעַ֣ן מַלְכָּ֔א תְּקִ֥ים אֱסָרָ֖א וְתִרְשֻׁ֣ם כְּתָבָ֑א דִּ֣י לָ֧א לְהַשְׁנָיָ֛ה כְּדָת־מָדַ֥י וּפָרַ֖ס דִּי־לָ֥א תֶעְדֵּֽאצ׃

ט עתה המלך תעמיד האיסור ותרשום הכתב, אשר אין לשנות כְּדָת־מָדַ֥י וּפָרַ֖ס אשר אינם עוברים (לא משתנים)׃

י כָּל־קֳבֵ֖ל דְּנָ֑ה מַלְכָּא֙ דָּֽרְיָ֔וֶשׁ רְשַׁ֥ם כְּתָבָ֖א וֶֽאֱסָרָֽא׃

י כיון שכך, מַלְכָּא֙ דָּֽרְיָ֔וֶשׁ רשם הכתב והאיסור׃